בעוד שהמדדים האמריקאים מציעים חלופה יעילה יותר במונחים של תשואה וסיכון ורמות האינפלציה העולמיים נמוכות, התחתית האחרונה לא נראית באופק.
הביטוי בעברית “לא יסולא בפז” פירושו להדגיש שמוצר מסוים הוא יקר עד מאוד כמו זהב ואף יותר. לאור הירידות החריפות בשנה האחרונה במחירי הזהב, המזכירים תנועה של סכין נופלת, יש לשקול מחדש את נקודת הייחוס שלנו לזהב כסחורה היקרה והאטרקטיבית בעולם. זיכרון קצר והטיות פסיכולוגיות גורמות למשקיעים לייחס לסחורות יקרות כמו הזהב תכונות מאגיות כחסינות מירידות מחירים, אולם, בשנה האחרונה מי שהשקיע בזהב שקע ובתנאי השוק הנוכחיים התחתית עדיין לא נראית באופק.
בשנה האחרונה התכווץ מחירה של אונקיית זהב ב-28% למחיר של 1,209$ לאונקיה. מדובר בירידה הדרסטית ביותר במהלך 40 השנים האחרונות ובשפל של שלוש שנים. יש לזכור כי תכנית ההרחבה המוניטרית בראשות הפד, על אף צמצומה הזניח בחודש האחרון, מחלישה את הדולר באופן עקבי כאשר נתוני האבטלה עדיין רחוקים מיעדיו של הבנק המרכזי. נתון שאליו כמהים צמרת הממשל האמריקאי הוא נתון האינפלציה שנראה כרגע רחוק עמום וחלש. אינפלציה נמוכה מבשרת רעות בשעה שפוזיציית האג”ח של ממשלת ארה”ב גדלה בקצב מדאיג.
הקשר למחירי הזהב קיים בכך שהאינפלציה העולמית מזה זמן רב נמצאת ברמה נמוכה ויעילות רכישת הזהב כגידור נגד הירידה בכוח הקנייה מתפוגגת. יחד עם זאת, היצע הזהב בעולם יורד עקב מדיניות עולמית הנלחמת בהסכמי עבודה המנצלים כוריי זהב ופוגעת ברווחי החברות שנאלצות לצמצם את פעילותם העסקית. חיזוק נוסף לירידות במחירי הזהב ניתן לקבל משחקנים מרכזיים בשוק שהאמינו כי רמות אינפלציה גבוהות ב-2013 יתדלקו את מחירי הזהב. לאחרונה אלה נאלצים לסגת מעמדתם ולסגור פוזיציות קנייה בהפסד על הזהב כאשר בכל אותה העת מציגים המדדים האמריקאים חלופה יעילה יותר מהזהב במונחים של תשואה וסיכון.
ברמת סבירות גבוהה שבירת רמת ה-1,180$ כלפי מטה, תדרדר את מחירי הזהב אל עבר היעד הבא במחיר 1,100$. על מנת לשנות את הערכת המצב הנוכחית על רמות המחירים להחזיק מעמד מעל לרמת 1,180$ לאורך זמן ובמקביל שרמות האינפלציה העולמיות תעלנה. לאדם מן הישוב מצב זה יכול להיות מעודד משום שתכשיטי זהב וכסף זולים משמעותית.
לסיכום, לא כל הנוצץ הוא זהב, ואם זה זהב זה כבר הרבה פחות יקר כנראה ממה שאנחנו זוכרים.