שפעת החזירים ושוק הפורקס

אם מישהו היה אומר לכם ששפעת החזירים היא הנושא החם ביותר כרגע בשוק הפורקס, הייתם בוודאי צוחקים בביטול. מסמך פנימי של משרד החקלאות, מטעם מחלקת שירותים וטרינריים, יכול בהחלט לעורר את הקשר שבין שפעת החזירים ושוק המט”ח. נדמה כי  שוק המט”ח העולמי יכול להגיב בעתיד הנראה לעין, באופן ישיר ועקיף, ביחס לתנודות, להחמרה, לפיזור הגיאוגרפי ולהתפתחות של מגיפת שפעת החזירים. יתרה מזאת, שפעת החזירים היא דוגמא [איזוטרית אמנם] להשפעה פונדמנטלית על גראף המחירים ושערי המטבעות. דווקא מבחינה זו, התבוננות מעמיקה באירוע מרוחק כל כך מהמסחר היומיומי במט”ח, יכול להאיר במשהו את ההשפעות העקיפות על שער החליפין של צמדי המטבעות.

על פי הדיווחים של ארגון הבריאות העולמי, בין השנים 2005-2008, נרשמו בארה”ב רק 12 מקרים בהם אדם נדבק בנגיף. לעומת זאת, עד כה מאז ה-18 במרץ בו פורסם המקרה הראשון, הגיע הנגיף ל- 160 מדינות בנגיף H1N1. מניין החולים העולמי נכון להיום מגיע ל- 134,503 ומניין המתים ל- 816. המחלה איננה מועברת במזון ולכן אין מניעה מלצרוך בשר חזיר או מוצרים אחרים מחזירים. בארץ נספרו עד כה 7 מקרים של הידבקות במחלה, כולל מקרה מוות אחד. מסתבר אם כן כי התפשטות המגיפה משפיעה על תנועת התיירות בעולם, על תקציבי הבריאות, על הלחץ בבתי החולים, על נתוני האבטלה וחברות כוח אדם. כלומר מדובר בנושא בעל היבט כלכלי בולט ביותר.

ההתמודדות של ארגון הבריאות העולמי במגיפת שפעת החזירים, מוגדרת כלא פחות מ”מלחמה” על חייהם של עשרות אלפי חולים  וחולים בפוטנציה. אובדן של חיי אדם תמיד השפיע על שוק המט”ח, ובכלל זה גם אובדן חיי אדם עקב המגיפה והמלחמה הבריאותית בשפעת החזירים. מלחמות כידוע משפיעות על מצב המשק. גם כשמדובר ב”מלחמות” מטפוריות של מערכת הבריאות העולמית בנגיף כלשהו. במקרה שלנו, מדובר בנגיף מסוג A, אשר גורם בדרך כלל להתפרצויות בקרב חזירים. יתרה מזאת, מדובר בתפוצה עולמית של המחלה בצפון אמריקה וארצות אירופה. המחלה דווחה גם במקומות נוספים כגון דרום אפריקה, קניה, הודו, סין, הונג קונג, יפן, סינגפור ודרום אמריקה.

מלחמה היא מלחמה. למצב של מתיחות בריאותית שכזאת, יכולה להיות השפעה עצומה על הכלכלה. ההשפעה הפוטנציאלית של מגיפה בריאותית על הכלכלה, ברורה לכל. כך גם מן ההיבט הפונדמנטליסטי של ניתוח וסקירה של מטבעות מסוימים, שצפי ההתחזקות או ההיחלשות שלהם עלול להתממש ביחס ישיר לעליית נתוני המגיפה באותה מדינה. כך למשל, יכול בהחלט להיות קשר ישיר או עקיף בין התנודתיות וההחמרה של שפעת החזירים ובין תנודתיות של צמד מטבעות, שיכול להיות גבוהה או נמוכה מהרגיל. כך גם לגבי הקשר שבין הפיזור הגיאוגרפי של התפשטות המגיפה, ובין החלשות או התחזקות של מטבע מקומי מסוים. הדבר כמובן תלוי ההקשר, בפיזור גיאוגרפי ובעוצמת המגיפה.

במצב של החמרה בשפעת החזירים במדינה מסוימת, בהחלט ייתכן מצב שבו יושפעו לרעה שערי המטבע של אותה מדינה וכלכלתה תינזק. נדמה כי בעיקר מדובר במדינות שהכלכלה שלהן מבוססת על תיירות. כמו כן יתכן מצב של הגדלת סעיף ההוצאה בתקציב השנתי לצורך מלחמה בשפעת החזירים, הגדלת מיסוי בריאות, הגדלת ההוצאה הממוצעת לנפש על בריאות, הקטנת התל”ג, השפעה על יבוא ויצוא של בשר חזיר, למרות שהנגיף אינו עובר דרך הבשר עצמו!

מי שזוכר את המשבר הכלכלי העמוק שנוצר כתוצאה ממחלת הפרה המשוגעת והשפעתה על כלכלת בריטניה ועל שוק המט”ח, שערי הפאונד, הפגיעה ביצוא הבשר, הפגיעה האנושה בכלכלת המזון הבריטית, החרם העולמי על תוצרתה, ההוצאות העקיפות בסעיפי הבריאות ובעיקר, ההשפעה המוראלית והסנטימנט השלילי שנוצר בתעשיית המזון הבריטית ובכלכלה הבריטית – בהחלט יכול לנבא שחורות לגבי ההשפעה העצומה שיכולה להיות לשפעת החזירים על שוק המט”ח העולמי, ובעיקר המקומי. תלוי כמובן בממדי ההתפשטות הגיאוגרפית של המגיפה ובעוצמתה.

ויש היבט נוסף לעניין. תגובת העדר. הניסיון המצטבר של ארגון הבריאות העולמי בטיפול במגפות כלל עולמיות, מלמד כי פעמים רבות אוחזת בציבור בהלה גדולה ופאניקה מוגזמת ביחס לנתונים היבשים של המחלה. תקציבי ההסברה והרפואה המונעת, גדולים לא פעם התקציב המופנה ישירות לטיפול במחלה. כך גם פעמים רבות מתוארת התנהגות ציבור המשקיעים, ביחס למפולת מסוימת של מוצר פיננסי מסוים [מניה, שער מטבע וכד’]. לעיתים נדמה כי מלחמת ההסברה והרגעת הרוחות, חשובה יותר מהמלחמה בנגיף.

חשוב להבין בהקשר זה את האיזון העדין שבין מצב המגיפה, התנהגות ההמונים ומצב הכלכלה של מדינה כלשהי. מחד, כלכלה מעצם טיבה שואפת ליציבות, למינימום של תזוזה, לוודאות מסוימת, והיא מתבססת על הנחת יסוד של התנהגות צרכנים הגיונית המתרחשת במצב שאינו קיצוני ותוך שמירה על הסדר הציבורי הקיים. כל סקירה כלכלית וצפי עתידי מכילים בחובם את ציפיות הצרכנים ומגלמים גם אירועים עתידים. כך למעשה בנויה כל תחזית פונדמנטליסטית כלכלית מקצועית. מאידך, מגיפה משתוללת וחסרת מעצורים יכולה לגרום לשרשרת אירועים כלכליים שתוביל לאסון בסדר גודל לאומי ולכאוס. ניתן לשער שככל ששפעת החזירים תגדל יותר, כך יגדל יותר חוסר היציבות הכלכלית וכך תגדל יותר התנודתיות בשוק המט”ח.

יש שיאמרו שלא מדובר דווקא בהשפעה שלילית, שהרי תלוי את מי שואלים. שוק תנודתי טוב למסחר במט”ח, מכיוון שיש בו הזדמנויות גדולות יותר לרווח פוטנציאלי. מצד שני, מדובר בשוק לא צפוי שאינו מתנהג עפ”י ניתוחים טכניים מקובלים. כמובן שמן ההיבט הכלכלי הרחב, מדובר בסיטואציה בעלת פוטנציאל להידרדרות עד למצב משברי. נדמה כי ניתן לצפות לקורלציה ישירה [תואם] בין מידת ההחרפה של שפעת החזירים ותנודתיות רבה, חוסר יציבות, חוסר שליטה על הגורם האנושי, חוסר שליטה על תגובת ההמון, אובדן ימי עבודה, ריבוי בהוצאה הציבורית בסעיף הבריאות וכד’.

עד כאן לגבי השפעתה של שפעת החזירים על שוק המט”ח העולמי. אמנם עולם הפורקס אינו משפיע על שפעת החזירים, אבל יש כאן בהחלט היבט כלכלי טהור: הפניית תקציבים ומשאבים כלכליים. כמות המשאבים הכלכליים המוקצים למלחמה, בהחלט משפיעה על תוצאותיה. תקציב הביטחון של מדינת ישראל הוא הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה, מאז ומתמיד, והוא גם זה שמבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל. המלחמה אם כן, למיגור תפוצתו של וירוס A עולה כסף רב, וככל שיוקצו למלחמה זו משאבים רבים יותר, כך יגבר הסיכוי לנצח.