הצמיחה המטאורית של שוק המט”ח בעשור האחרון

מאמר זה ינסה לסקור את הסיבות לצמיחתו המטאורית של שוק המט”ח בעשור האחרון. צמיחת שוק המט”ח ומרכיב הגלובליות: שוק המט”ח אינו מוגבל לגיאוגרפיה המקומית ומכאן נובע עיקר כוחו. מדובר בשוק הגדול ביותר בעולם, שוק גלובלי, בינלאומי, חוצה גבולות ומדינות, יבשות וימים – ובעיקר, פשוט ומובן לכל. יתרה מזאת, תחום השירותים הפיננסיים במט”ח נמצא בצמיחה גדולה ביותר: נפח פעילות המסחר היומית בשוק המט”ח הוא כאמור, 3.2 טריליון דולר ביום. מדובר בגידול של 69% לעומת הממוצע היומי שלוש שנים קודם לכן. טבלת שחקנים מרכזיים על מגרש המט”ח [באחוזים מהמחזור]: טבלה זו מציגה נתוני צמיחה בין השנים 2004 2007, בהתאמה: קרנות ממונפות 21.1% 35.7% בנקים 20.1% 29.2% תאגידים ריאליים 21% 11% *פלטפורמות מקוונות פחות מ 1% 7.3% *הגידול של פלטפורמות המסחר האלקטרוניות הוא יותר מ 700%! מדובר בנתון דרמטי ביותר שיש בכוחו להקיש על קצב הגידול העתידי בכלל של המסחר במט”ח. מה גם, שקצב הגידול של מספר הגולשים באינטרנט קטן משמעותית מהנתון הנוכחי. כלומר, מספר הגולשים גדל בעשרות אחוזים בטווח הזמן הנ”ל, ואילו מספר סוחרי המט”ח המקוון גדל במאות אחוזים. מדובר אם כן,  בשוק בתולי שטרם מיצה את הפוטנציאל העיקרי שלו ושעוד לא גירד עדיין את עיקר הפעילות שלו. כמו כן, מדובר בשוק בעל שיעורי צמיחה אדירה. כפי שניתן לראות בטבלה, הפעילות הבנקאית בתחום המט”ח עלתה כמו גם פעילותן של הקרנות הממונפות. לעומת זאת, משקלם של התאגידים הלא פיננסים ירד. חשוב להבין את משמעות הנתון הנ”ל. פירושו של דבר הוא ירידה בשיעור העסקאות הנובעות מכיסוי התחייבויות או חשיפת מטבע בעסקאות ריאליות או פיננסיות ועלייה בשיעור העסקאות המבוססות על חיפוש אחרי רווחי הון. כלומר מדובר בעלייה גדולה מאוד בחשיבותם של גורמים המונעים ע”י מוטיבציות שונות מאשר שחקנים “מסורתיים”. חשוב לציין גם את התנופה האדירה של השקעות במט”ח מצד גופים מוסדיים במדינות מתועשות, שהנטייה הגוברת בהם, היא לכלול את ההשקעות במט”ח במסגרת “השקעות חלופיות”. המסחר במט”ח נתפס כערוץ השקעה המניב רווחים, אשר אינם מתואמים עם ניירות ערך דוגמת אג”ח או מניות. חוסר מתאם זה, יחד עם הנזילות הגדולה בשוק, וקלות הכניסה אליו, הפכו את שוק המט”ח למקור אפשרי לגיוון מקורות הרווח של קרנות הפנסיה חברות הביטוח בעולם. כניסת המשקיע הפרטי לשוק המט”ח: אחת התופעות המעניינות שלה שנים האחרונות היא צמיחת המקטע הקמעונאי בשוק המט”ח, שהוא קהל היעד העיקרי שלנו – חדר מסחר פרטי ומקוונים במט”ח. מדובר בתופעה חדשה יחסית, שהחלה בראשית שנות ה 90 של המאה הקודמת. הגורמים לכך הם כדלהלן: תהליכים טכנולוגיים: על רקע התפתחות האינטרנט וזמינותה כמעט בכל בית, לצד פיתוח של משמקים ידידותיים השווים לכל נפש, ולצד פיתוח מערכות מסחר ידידותיות, נפתח השוק הזה לפלחי שוק שבעבר לא היו רלוונטיים, גם ברמת הרוחב וגם ברמת עומק השוק. חשוב לציין בהקשר זה את התפתחות מרכות אבטחת המידע [לדוגמא: פרוטוקול SSL וכד’] וחקיקה צרכנית בתחום של עסקאות מקוונות, לצד שינוי בהרגלי הצריכה – שהרחיבו את השימוש מסחר מקוון בכלל ומסחר במט”ח בפרט. הפיכת אפיק המט”ח לאפיק השקעה בזכות עצמו: זמינות המידע הנחוץ למשקיע הפרטי, הכולל ניתוחים טכניים, מידע מקרו כלכלי, אנליזות וכד – תהליך הקשור אף הוא להתפתחות האינטרנט ומהפיכת המידע. ירידה חדה בעלויות המסחר במט”ח: המדובר בתהליך מורכב, אך פשוט מיסודו. הגברת התחרות בשוק הקמעונאי, כמו גם ירידת העלויות, והעלייה בהיקף ובאיכות המוצרים והשירותים, הגברת השקיפות והתחרות בין הפלטפורמות, בינן ובין עצמן ובינן ובין מתחרים חדשים, תוך כניסה מאסיבית של בנקים מסחריים לתחום הקמעונאי, במיוחד בעבור לקוחות בעלי אמצעים. עליית סל המוצרים המקוונים בתוך השוק הפיננסי: בתוך השוק הפיננסי, גדל מאוד סל המוצרים האינטרנטיים, החל מהזמנת צ’קים ותשלומים מקוונים, וכלה במסחר ענף דרך עמדת המחשב הביתי. כחלק מהתפתחות זו, גדל מאוד שוק המסחר המקוון במט”ח, והוא אף צפוי לגדול. הגדילה העתידית של תעשיית האינטרנט: המסחר במט”ח מבוסס על אתר אינטרנטי, בינלאומי, רב לשוני, המשווק בצורת און ליין.  מבלי להיכנס לסטטיסטיקות ניתן לומר בוודאות רבה כי השוק של סוחרי המט”ח, דרך האינטרנט, רק ילך ויגדל, יתרחב ויעמיק בעתיד. מדובר בתחום אינהרנטי לאינטרנט, תחום שקיים רק באינטרנט. אי אפשר לסחור במט”J ברחוב, או בחנות בקניון, בניגוד לתעשיות אינטרנטיות אחרות כמו סקס או הימורים, שניתן למצא את “המוצרים” הללו גם מחוץ לאינטרנט. רגולציה: מבחינת ההזדמנות העסקית, נראה שתוך כשנה מהיום, לא תפעל חברת מט”ח ללא רגולציה. התהליך של הרגולציה בישראל עומד לצאת לדרך. חברות הקיימות בשוק בטרם תחילת התהליך, יזכו להקלות משמעותיות.